כידוע, בישראל נהוגה שיטת השומה עצמית לפיה הנישום מדווח על הכנסותיו ואילו פקיד השומה מבצע ביקורת על השומה. כאשר רשויות המס חולקות על נכונות השומה עשויה להיפתח מסכת התדיינות מול פקיד השומה שתחילתה בדיונים שטרום שומה וסופה אף עשוי להיות מוכרע בבית המשפט. ההליך השומתי והערעורי דורשים היכרות והיערכות מיוחדת ולהלן כמה נקודות עיקריות:
שומה
לפקיד השומה מסגרת זמן להוצאת שומה סותרת והיא תוך ארבע שנים מתום שנת המס בה הוגש הדו״ח (או תוקן) על ידי הנישום ובכל הנוגע לתיקון דו״ח לבקשת החזר מס (על ידי הנישום), ככלל שש שנים מתום שנת המס. במקרים בהם פקיד השומה מוציא שומה בהיעדר דו״ח או דרישה להגשת דו״ח, תקופת השומה אינה תחומה במפורש חוק ואולם, כבר נפסק כי גם על דרישה זו לעמוד במבחן הסבירות.
חשוב להכיר הוראות אלה מפני שעל טענות התיישנות וחוסר סמכות להיות מועלות בהזדמנות האפשרית הראשונה.
השגה
לנישום עומדים שלושים יום (בהיעדר ארכה או סיבה מיוחדת) להגשת השגה המנמקת מדוע השומה שהוצאה אינה נכונה. על ההשגה להיות מנומקת שאחרת אינה תיחשב ככזו. כמו כן על ההשגה לפרט את כל הטענות העובדתיות (והמערבות עובדה ומשפט) הרלוונטיות, שכן אחרת יהיה קושי להרחיב חזית בהליכים ובפני הערכאות.
חשוב לדעת זאת ולהיעזר בליווי משפטי מתאים כבר בשלב ההשגה שבמסגרתה אף ניתן לבקש מפקיד השומה מסמכים רלוונטיים הנוגעים לשומה (גילוי ועיון מסמכים לרבות אודות הליכי שומה מול נישומים אחרים).
הדיון בהשגה ותוצאתה
על ההשגה להיבחן בפני מפקח אחר ובמקרה של דיון משמעותי חשוב יש לעמוד על כך שתיערך תרשומת של השיחה וכן לקבל העתק ממנה. גם כאן חשוב להכיר את מסגרת הזמנים, שכן, ככל שלא הושג הסכם, לפקיד השומה עומדת שנה ממועד ההשגה למשלוח צווים (או עד תום תקופת ארבע השנים אם טרם חלפה). ככל שהושג הסכם יש להקפיד על ניסוחו ולשים לב כי לרוב הנוסח יכלול זכות לביטולו תוך 90 ימים וכי הדרכים לביטולו הינם הדרכים הקבועות בחוק החוזים (לרבות טעות הטעיה חובת תום הלב וכד׳).
הליך הערעור
ככל שהוצאו צווי שומות, יש לנישום שלושים ימים להגשת הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי (ולאחר מכן פרק זמן זהה לפקיד השומה להגיש תשובה ו- 30 יום נוספים לנישום להגיש הודעה המפרטת את נימוקי הערעור). ככלל, לרשות המיסים עומדת חזקת התקינות המנהלית ולכן ההליך המתאים כמעט תמיד לתקיפת פעולותיה יהיה הליך הערעור המתואר לעיל (ולא הגשת בג״צים וכד׳). במקרים נדירים ניתן יהיה להגיש המרצת פתיחה לסעד הצהרתי לבית המשפט המחוזי, או התנגדות להליכי גביית חוב במסגרת טענת פרעתי בהוצל״פ.
במהלך הליך הערעור (כאשר השומה שנויה במחלוקת) רשות המיסים לא יכולה לפעול לגביית החוב הנכון לשיטתה, ובמקרים מיוחדים היא תבקש בתחילתו סעדים זמניים (כגון עיקול) מבית המשפט.
נטל הראיה בערעור ככלל מוטל על הנישום המערער אולם חריגים לכך הינם מחלוקת פנקסית כאשר הספרים לא נפסלו, או כאשר פקיד השומה מעלה טענה לעסקה מלאכותית או בדויה (היינו תקיפת העובדות ולא רק סיווג משפטי אחר). לעיתים, פקיד השומה יסתמך על תדריכים כלכליים ואומדן הכנסות בהתאם למקובל בענף, ובכדי לתקוף זאת חשוב לדעת כי עליו לעשות זאת תוך בחינה קונקרטית לנסיבות הספציפיות ולא בצורה סתמית או עונשית. שני הצדדים כמובן יכולים לבקש גילוי ועיון במסמכים וחשוב לדעת להכיר את ההיקף הניתן ולעמוד על כך במקרה המתאים.
חשוב לדעת כי על פי תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל"ט-1978 ראיות הצדדים יהיו קבילות בערעור גם אם לא היו קבילות בהליך אזרחי רגיל וכמו כן כי הפסיקה קבעה שלעיתים הרשות להוספת ראיות ואף הרחבת חזית תינתן בצורה רחבה יותר, זאת לאור עיקרון מס אמת החולש על דיני המס.
לבסוף, ככל שהנישום או פקיד השומה חולקים על הכרעת בית המשפט בערעור נתונה להם זכות ערעור לבית המשפט העליון וזאת בדומה להגשת ערעור על ערכאה ראשונה בהליכים אזרחיים רגילים.
צברתי ניסיון רב בעריכת השגות מפורטות על שומות, וכן בהכנת ערעורי מס לבית המשפט המחוזי והעליון והנכם מוזמנים ליצור קשר לטיפול בנושא.
