הטיעון שלהלן מתוך כתב טענות שלי שהוגש לערכאות – מותר השימוש באחריות המשתמש

1. הגם שלא מוצה ההליך המנהלי, הרי שלאור אי מודעתו של מנהל הנתבעת להליכים אלה כמו גם לעובדה שלא קבל מעולם הודעת חיוב מסודרת (גם במסמכי תביעה זו לא מופיעה כתובת הנכס הנכונה או כתות החברה) או מענה ענייני לפניותיו הרבות רשאי בית המשפט הנכבד לדון בנושא בכדי למנוע עיוות דין חמור שיפורט להלן וכך הוא מתבקש לעשות (ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל).

2. מעיון בצרופות התביעה עולה כי החוב הינו בגין סיווג כדלהלן: 300 מ"ר נכס לפי משרדים + 70 מ"ר גלריה לפי "משרדים" + 45 מ"ר "חניות" + 63 מ"ר "קרקע תפוסה".

3. לא ברור מהרשומות בגין איזו תקופה חושב סכום התביעה (שנטען כי כולו "חלוט") והאם הובאו בחשבון תשלומים ששולמו/עוקלו, אולם בפועל, בהתאם לצו הארנונה, הסיווג והחישוב אמור להיעשות, כך:

3.1. 300 מ"ר אמורים להיות מסווגים בתעריף נמוך ביותר ממחצית מזה שחושב שכן מדובר בחברה תעשייתית (או מלאכה), כאשר זהו הנכס היחיד המשמש לפעילותה (סיווג 412). לא זו אף זו בפועל בעקבות מגבלת החשמל שנכפתה יש לראות בנכס כמחסן תעשייתי או מחסן למלאכה (סיווג 413) בתעריף הנמוך יותר.

3.2. כנ"ל לגבי הגלריה המהווה "נכס ריק" נפרד אותו יש לסווג לפי פוטנציאל השימוש ובנוסף להעניק פטור למשך שלושה חודשים בהתאם לצו הארנונה של העירייה.

3.3. כאמור רק הפרשי הסיווג הנ"ל (ביחס לסיווג שחושב (316) מהווה פחות ממחצית (89 ₪ במקום 215 ₪ למטר) – ומדובר בהפרש המסתכם למעל מאה אלף ₪.

3.4. לגבי החניות – כאמור הן מעולם לא נמסרו ואף לא נבנו בהתאם להסכם ולהיתר הבניה ולכן הנתבעת אינה מחזיקה בהן.

3.5. לגבי הקרקע התפוסה – לא ברור על בסיס מה הסכום חושב (ראה חוו"ד המצ"ב) ולחיוב אין בסיס.

העתק צו הארנונה מצ"ב כנספח ד' לבקשה זו.

4. יודגש, כי לא היה כל בסיס לסיווג הנכס כ "משרדים" לאור פעילות הנתבעת, מה גם שלאור היות הבניין כולו נכס המשמש לתעשייה לא ברור מה מקור ההחלטה וככל שמדובר ביד מכוונת, מדובר בחוסר תום לב ועיוות דין משווע העלול להיגרם לנתבעת ובפרט כאשר פנתה וגוללה את הקשיים בהם נתקלה בקשר לרכישת הנכס.

5. לא ברורה תקופת החיוב אולם על פי חישוב פשוט של כל התקופה שעד למועד הגשת התביעה ___________ וזאת עוד לפני הנחת הפטור בגין הנכס הריק.

6. בפועל שולם כאמור, __________ ₪ ולכן אין כל חוב למשיבה.

לסיכום

7. למבקשת טענות מוצקות כנגד החוב מה גם שלא קבלה פירוט ומענה נדרש, ועל כן התביעה הוגשה שלא כדין, וככל שתתקבל ייגרם לנתבעת עיוות דין חמור.

8. כידוע, בהליך בקשת רשות להתגונן די אם מראה הנתבע הגנה לכאורה, ואין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואת טיב ראיותיו "גם כשהנתבע טוען טענה בעל פה כנגד מסמך יש ליתן לו רשות להתגונן" (ע"א 168/84 אלקלעי נ' בנק אוצר החייל בע"מ פ"ד מו(2) 333, 335). כמו כן נפסק כי בשלב זה אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית אפילו אם המדובר בהגנה דחוקה – נפסק כי אין השופט צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר נכונות אלא עליו לצאת מן ההנחה שיש אמת בדברי המבקש ואין לו צורך לבחון את מהימנותו (ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון פ"ד מא(3) 319,321).

9. מקל וחומר כי בנסיבות דנן כאשר למבקשת שלל טענות מבוססות נגד התובעת יש לקבל את הבקשה במלואה.

10. בית המשפט הנכבד מתבקש אפוא לקבל את הבקשה במלואה, להתיר לנתבעת להתגונן כנגד כל סכום התביעה בכל העילות המפורטות וכן לחייב את המשיבה בהוצאות המבקשת לרבות שכ"ט עו"ד כדין.

11. מצ"ב תצהירו של מנהל הנתבעת, כחלק בלתי נפרד מבקשה זו.